Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 24b

שׁוֹחֲטִין מִן הַנְּגָרִין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא מִן הָרְשָׁתוֹת וּמִן הַמִּכְמוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בָּא וּמְצָאָן מְקוּלְקָלִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — בְּיָדוּעַ שֶׁמֵּעֶרֶב יוֹם טוֹב נִצּוֹדוּ, וּמוּתָּרִין. בָּא וּמְצָאָן מְקוּלְקָלִין בְּיוֹם טוֹב — בְּיָדוּעַ שֶׁבְּיוֹם טוֹב נִצּוֹדוּ, וַאֲסוּרִין.

Traduction

One may slaughter animals from pens containing pools of drinking water on a Festival, but not from those found caught in nets or in traps, as they may have been caught on the Festival itself. Rabbi Shimon ben Elazar says: If he came and found the nets and traps out of order on the eve of the Festival, which indicates that an animal had been caught in them, then it is known that the animals were caught on the eve of the Festival, and they are therefore permitted. However, if he checked the nets and traps shortly before the onset of the Festival and found them intact, and he later came and found them out of order on the Festival, it is known that the animals were caught on the Festival, and they are therefore prohibited.

Rachi non traduit

שוחטין מן הנגרין. שוחטין חיות מן ביברים לפי שנצודים ועומדים ועל שם שעושין שם ניגרי מים וחריצין לשתות החיות שם קרי להו נגרים:

אבל לא מן הרשתות. מצא חיה במצודתו ספק נצוד היום ספק נצוד מאתמול:

בא מעי''ט. למקום שהיו פרוסים והן באורך מיל או חצי מיל וכשחיה נופלת בראשו אחד מתוך שמתפרקת ומתנתקת לצאת המצודות מתקלקלות כולן וראשו השני נתק ממקום שנתקע וסימן הוא לו שיש חיה בראש האחר:

נתקלקלו ביום טוב. ע''כ הכי משמע שודאי נתקלקלו בי''ט וכגון שבדקן משחשכה ולא היו מקולקלין ועכשיו מקולקלין ולהכי פריך הא גופה קשיא:

הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: בָּא וּמְצָאָן מְקוּלְקָלִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — בְּיָדוּעַ שֶׁמֵּעֶרֶב יוֹם טוֹב נִצּוֹדוּ. טַעְמָא דְּבָא וּמְצָאָן מְקוּלְקָלִין, הָא סְפֵיקָא — אֲסוּרִין. אֵימָא סֵיפָא: בָּא וּמְצָאָן מְקוּלְקָלִין בְּיוֹם טוֹב — בְּיָדוּעַ שֶׁבְּיוֹם טוֹב נִצּוֹדוּ. טַעְמָא דְּבָא וּמְצָאָן מְקוּלְקָלִין, הָא סְפֵיקָא — מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב נִצּוֹדוּ, וּמוּתָּרִין.

Traduction

The Gemara poses a question: The baraita itself is difficult because it contains an internal contradiction between its clauses: You first said that if he came and found them out of order on the eve of the Festival, it is known that they were caught on the eve of the Festival. The reason is that he came and found them out of order, but if there is uncertainty, the animals are prohibited. But say now the latter clause of that same baraita: If he came and found them out of order on the Festival, it is known that they were caught on the Festival. The reason is that he came and found them out of order, but in a case of uncertainty, the assumption is that they were caught on the eve of the Festival and are permitted.

הָכִי קָאָמַר: בָּא וּמְצָאָן מְקוּלְקָלִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — בְּיָדוּעַ שֶׁמֵּעֶרֶב יוֹם טוֹב נִצּוֹדוּ, וּמוּתָּרִין. הָא סְפֵיקָא — נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּצּוֹדוּ בְּיוֹם טוֹב, וַאֲסוּרִין.

Traduction

The Gemara explains: This is what the baraita is saying: If he came and found them out of order on the eve of the Festival, it is known that they were caught on the eve of the Festival, and they are permitted. But in a case of uncertainty, it is considered as if they were caught on the Festival, and they are prohibited.

Rachi non traduit

ה''ג טעמא דבא ומצאן הא ספק אסור הכי קאמר כו'. וכולה חדא מילתא היא בא ומצאן שנתקלקלו מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו ואם יש לחוש ולומר שנתקלקלו ביום טוב כגון שלא בא ומצאן מאתמול מקולקלין הרי הן כאילו ידוע שביום טוב נצודו:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.

Traduction

Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar. All these versions of Shmuel’s ruling are basically in agreement: In a case of uncertainty as to whether or not an item was prepared before the Festival, it is prohibited.

Rachi non traduit

הלכה כר' שמעון. דאמר ספק מוכן אסור והיכא דבא ומצאן מקולקלין מאתמול יש לסמוך דנצודו מבעוד יום:

וְאָמַר מוּתָּרִין הֵם. מוּתָּרִין לְמַאי? רַב אָמַר: מוּתָּרִין לְקַבֵּל. וְלֵוִי אָמַר: מוּתָּרִין בַּאֲכִילָה.

Traduction

§ It was stated in the mishna that Rabban Gamliel said that the fish brought to him on the Festival by the gentile are permitted. The Gemara asks: Permitted for what purpose? Rav said: They are permitted to be received and moved, but they may not be eaten. Levi said: They are even permitted to be eaten.

Rachi non traduit

לקבל. בטלטול דכולי האי לא אחמור מספק מוכן דלתסרו בטלטול אבל באכילה לא שרינהו רבן גמליאל:

ולוי אמר מותרין באכילה. קאמר רבן גמליאל ולאו דסבירא לרב ולוי כותיה אלא מלתיה הוא דמפרשי:

אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת. דַּאֲנָא וְלֵוִי הֲוֵינַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי כִּי אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, בְּאוּרְתָּא אָמַר: מוּתָּרִין בַּאֲכִילָה, בְּצַפְרָא אָמַר: מוּתָּרִין לְקַבֵּל. אֲנָא דַּהֲוַאי בֵּי מִדְרְשָׁא — הֲדַרִי בִּי. לֵוִי דְּלָא הֲוָה בִּי מִדְרְשָׁא — לָא הֲדַר בֵּיהּ.

Traduction

Rav said: A person should never prevent himself from attending the study hall for even one moment, and the proof is from this issue; as Levi and I were before Rabbi Yehuda HaNasi when he stated this halakha. In the evening he said: They are permitted to be eaten, but the following morning he said: They are permitted only to be received. I, who was in the study hall in the morning as well, retracted what I said, and taught the matter in accordance with Rabbi Yehuda HaNasi’s second opinion. Levi, who was not in the study hall in the morning, did not retract his statement.

מֵיתִיבִי: גּוֹי שֶׁהֵבִיא דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ דָּגִים הַמְפוּלָּמִין וּפֵירוֹת בְּנֵי יוֹמָן — מוּתָּרִין. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין לְקַבֵּל — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין בַּאֲכִילָה, פֵּירוֹת בְּנֵי יוֹמָן מִי שָׁרוּ בַּאֲכִילָה?

Traduction

The Gemara raises an objection from the following baraita: If a gentile brought a gift [doron] to a Jew on a Festival, even moist [mefulamin] fish or produce from that same day, they are permitted. Granted, according to the one who said they are permitted to be received, it is well; the halakha is understandable. However, according to the one who said they are permitted to be eaten, is produce from that same day permitted to be eaten? If it was picked from the tree on that day, it is subject to the prohibition of muktze.

Rachi non traduit

מפולמים. לחים אמ''י בלע''ז:

מותרין. והא על כרחך רבן גמליאל הוא דמיקל:

שפיר. ואע''ג דלאו ספק הוא אלא ודאי מוקצה איכא למימר דמתיר בטלטולו ולקמן פריך עלה פירות בני יומן בטלטול מי שרי נהי דמיקל רבן גמליאל בספק מוכן בודאי שאינו מוכן מי מיקל:

וּלְטַעְמָיךְ: פֵּירוֹת בְּנֵי יוֹמָן מִי שָׁרוּ בְּטִלְטוּל? אֶלָּא, בִּכְווֹרֵי דַּאֲדִימֵי וּפֵירֵי דִּכְבִישִׁי בְּיַרְקָא עָסְקִינַן, וְאַמַּאי קָרֵי לְהוּ בְּנֵי יוֹמָן — שֶׁהֵן כְּעֵין בְּנֵי יוֹמָן.

Traduction

The Gemara responds with a counter-question: And according to your reasoning, is produce picked on that same day permitted to be moved? Why, then, is it obvious to you that the produce is permitted to be received? Rather, it must be explained that we are dealing with fish whose gills are still red and with produce that is preserved in greens, not with produce that was actually picked on that day. Why, then, is it called produce of that same day? Because it is fresh and similar to produce picked on that same day. Such produce is permitted not only to be moved, but even to be eaten.

Rachi non traduit

אלא בכוורי דאדימי. אדומים שלא נס ליחן ואדמומית שתחת לחייהן שבודקין אותן שם:

ופירי דכבישי בירקי. כשלקטום טמנום מיד בירק שלא יברח לחלוחן כבישי טמונין כמו רישא בכבשא (חולין דף צג:) והני ודאי מוכן נינהו דניכרין שמעי''ט הן ואשמועינן דאע''ג דדמו לבני יומן לא חיישינן למראית העין ורבותי פירשו כוורי דאדימי מנותחין הן כמו אדמויי אדמוה (ע''ז דף לח:) וקשיא לי א''כ מאי למימרא:

Tossefoth non traduit

אלא בכוורי דאדימי וכו'. דודאי נצודו מערב י''ט וקרי ליה בני יומן כך פרש''י ולא נהירא דפשיטא דמותרין לטלטל ואתיא כדברי הכל ומשמע דלא אתיא אלא כרבן גמליאל דמתיר ספק מוכן לכן נראה לי דאין ודאי שהוא מערב י''ט אלא ספק והשתא אתיא כרבן גמליאל דמתיר ספק מוכן:

אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: גּוֹי שֶׁהֵבִיא דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, אִם יֵשׁ מֵאוֹתוֹ הַמִּין בִּמְחוּבָּר — אָסוּר. וְלָעֶרֶב נָמֵי אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.

Traduction

Rav Pappa said that the halakha in this regard is as follows: In the case of a gentile who brought a gift to a Jew on a Festival, if there is of that species still attached to a tree or the ground, it is prohibited to be eaten, as it may be assumed that the gentile picked it that same day. And in the evening as well, after the conclusion of the Festival, it is prohibited for the period of time needed for its preparation, i.e., the period of time necessary to detach it from the tree or the ground, as one may not derive benefit from a prohibited labor that was performed on a Festival on behalf of a Jew.

Rachi non traduit

אם יש מאותו המין במחובר אסורין. משום מוקצה ואפילו לרבי שמעון יש מוקצה בגרוגרות וצמוקים ומחובר כגרוגרות וצמוקים דמי מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתיה ולא תחלוק במחובר בין שלו בין של נכרי:

ולערב אסורין בכדי שיעשו. כדי שלא יהנה ממלאכת יו''ט והא דקאמר ולערב אסורים בכדי שיעשו הא לאחר כן מותרים אפילו לערב ראשון נמי אע''ג דליל יו''ט שני הוא ממתין בכדי שיעשו ומותרין ממה נפשך אם הלילה חול הוא הרי המתין בכדי שיעשו ואם קדש הוא נמצא שנלקטו בחול כן דעתי נוטה ויש לי ראיות הרבה מההוא בר טביא דעירובין (דף לט:) ומביצה שנולדה בזה שמותרת בזה (לעיל ביצה דף ד:) אלמא האחד חול הוא וממה נפשך מותר ולא זכיתי לשאול את פי רבי' יעקב בדבר זה כי היו נוהגים בו היתר במקומינו והיה לי דבר פשוט ולאחר פטירתו של רבי שמעתי את רבי' יצחק הלוי שהוא אוסר עד ליל מוצאי יו''ט שני וכל אנשי עירו כמותו וגם הלכות גדולות אוסרים כן ודנתי לפניו ולא הועיל לי הדבר וכל טעמו אינו אלא מדנקט בכדי שיעשו בלילה הראויה לעשיה קאמר ואני אומר צריך להמתין בכדי שיעשו משום שמא היום היה קדש והלילה חול ותדע מדלא קאמר לערב של שני אסורים בכדי שיעשו לערב הראשון קאמר ובתשובת רבי' גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי''ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא ושמו ר' קלונימוס ובקי בכל הש''ס והורה כן ונחלק עליהן:

Tossefoth non traduit

ולערב אסורין בכדי שיעשו. פרש''י כדי שיעור לקיטתן שלא יהנה ממלאכת י''ט ולערב ראשון קאמר דממה נפשך הן מותרין אם היה חול הרי היום נלקטו ואם היה היום קדש הרי הלילה הזה חול ובשני ימים טובים של גליות מיירי והביא ראיה מביצה דלעיל (ביצה דף ד:
ושם) שנולדה בזה מותרת בזה ומההוא טביא דאתציד ביום ראשון ואכלו אותו ביום שני בעירובין (דף לט: ושס) כן פרש''י ורבינו יצחק הלוי והגאונים אוסרין עד מוצאי ליל יום טוב שני ומפרש בכדי שיעשו לילה הראויה לעשיה ומיהו בתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי וגם רבינו קלונימוס איש רומי בקי בכל הש''ס שלח לי כתב מעיר גרמיז''א כמותי והקשה הר''י לפרש''י דפירש דלכך בעינן כדי שיעשו כדי שלא יהנה ממלאכת יום טוב א''כ המבשל בשבת בשוגג. אמאי יאכל הא נהנה ממלאכת שבת אלא ודאי אין זה הטעם אלא הטעם שמא יאמר לנכרי לך ולקט ומזה הטעם אסורים עד מוצאי י''ט האחרון בכדי שיעשו דאי אמרת דמותרין במוצאי יום טוב ראשון חיישינן שמא יאמר לנכרי בי''ט ראשון לך והביא כדי לאכול מהן בשני ואם כן ע''כ לילה הראויה לעשיה קאמר ומה שהביא רש''י ראיה מביצה וכו' יש לדחות אותה דהתם נולדה מאליה מן השמים וגם ראיה שהביא מההוא טביא דעירובין (דף לט:
ושם) יש לומר דמיירי שהיו המצודות פרוסות מעי''ט ומאליו נצודו וכללא הכי הוא דדבר הבא מאליו או דבר מוקצה הבא בידים שהביא נכרי בשביל עצמו או בשביל נכרי אחר ונתנן לישראל בי''ט ראשון מותר בשני אבל אם הביאו בשביל ישראל מן המחובר אסור עד מוצאי יום טוב שני בכדי שיעשו ואם לאו שאין במינו במחובר חוץ לתחום אסורין תוך התחום מותרין ור''י פירש שאין במינו במחובר הבא מחוץ לתחום לא בעינן כדי שיעשו דלא החמירו אלא בדבר שנעשה בו מלאכה דה''נ הקילו שמותר לישראל אחר אפילו בו ביום וקשה לרבי' יהודה דאמרינן בפרק שואל (שבת דף קנא: ושם) הביאו חלילים למת מחוץ לתחום לא יספוד בהן עד מוצאי יום טוב ומשמע התם בכדי שיעשו ויש לומר דשאני התם דאוושא טפי מילתא דהכל יודעין שהובאו בשבילו ואיכא למגזר טפי ויש חלוק בין מת לדברים אחרים כדאמר התם עשה קבר לאביו בי''ט לא יקבור בו עולמית אע''ג דדברים אחרים מותרים בכדי שיעשו אחר שבת או אחר יו''ט ואומר הר''ר שמואל מאייבר''א דספק חוץ לתחום מותר והביא ראיה מעירובין (דף מה:) גבי מיא בעיבא מיבלע בליעי וכו' וקאמר דהוי ספק אם באו חוץ לתחום וסיפא דברייתא לקולא ורבי יהודה היה אוסר במחובר ובצידה אפי' לא הביאו בשביל ישראל רק בשבילו או בשביל נכרי אחר ולא משמע כן גבי מרחצת בשבת דשרי (שבת דף קבב.) הואיל ואיכא נכרים בעיר ואין סברא לחלק בין דבר אכילה לדבר אחר ואומר הרר''י די''ט שחל להיות בה' בשבת ובע''ש או בא' בשבת ובב' בשבת הבא ביום ראשון שרי ליום שלישי ולא בעינן הראויה לעשיה דשני ימים קודם לא שייך שמא יאמר לנכרי ויש להחמיר בדבר (ובכדי שיעשו דאמר לפי' התוס' כדי שיתלשו ויובאו ממקום שצד אותם גם יש לספק אם הביא קופה מלאה פירות אם צריך להמתין כדי שילקטו באדם אחד או בכמה בני אדם):

וְאִם אֵין מֵאוֹתוֹ הַמִּין בִּמְחוּבָּר, תּוֹךְ הַתְּחוּם — מוּתָּר,

Traduction

And if none of that species is still attached to the ground, then if the gift was brought from within the limit, i.e., the distance one may travel on a Festival, it is permitted, as no prohibited labor has been performed.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source